שוויון זכויות ומניעת אפליה בעבודה

תחולת החוק

על אף שחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה חל על מקומות העבודה שמעסיקים שישה עובדים ויותר, עקרון השוויון חל אף על מקומות העבודה המעסיקים פחות מכך, מכוח חוק היסוד הנוגע לכבוד האדם וחירותו.

כמו כן, מתייחס החוק אל “אפליה” כאל אפשרות שעלולה להתקיים בכל נקודה בהעסקתו של העובד, משלב כניסתם של העובד או העובדת לשוק העבודה ועד לצאתם ממנו – בעת הקבלה לעבודה, בעת קביעת תנאי העבודה, בעת הקידום, בכל העניינים הנוגעים להכשרתם או להשתלמותם המקצועית של העובדים, בעת פיטורים או בתשלום פיצויי הפיטורין ואף בעת קביעת ההטבות הנוגעות לפרישת העובד או העובדת.

הזכות להתלונן על מעסיק

כל עובד רשאי להתלונן או לתבוע את מעסיקו, אם הוא חושב שזכויותיו נפגעו בכל צורה שהיא. עובד זה מוגן על ידי החוק ועל המעסיק אסור לפטרו או לפגוע בתנאי עבודתו בגין תלונתו. כמו כן, עובד הסבור שפוטר בגין הפליה רשאי לתבוע את מעסיקו לשעבר בבית דין לעבודה לצורך קבלת פיצויים. מסמכותו של בית הדין לעבודה לפסוק פיצויים לעובד בסכום של עד 120 אלף ₪, וזאת, אף אם לא נגרם לעובד כל נזק ממשי.

חוקים נוספים העוסקים בשוויון זכויות ובמניעת אפליה

מלבד חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, השמירה על שוויון זכויות ומניעת אפליה במקומות העבודה מעוגנת במספר חוקים נוספים:

• חוק שכר שווה לעובד ועובדת – חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ”ו – 1996 הינו חוק שנועד למנוע אפליית שכר בין מינים, ולספק לעובדים ועובדות המועסקים באותה המשרה אצל אותו המעסיק שכר שווה. השוויון בשכר מתייחס גם להטבות, מענקים, תנאים נלווים, החזקת רכב, מכסת שעות נוספות, ביגוד, וכל תגמול אחר בעל ערך כספי הניתן לעובדים באופן ישיר או עקיף, גם אם אינו נכלל בשכר העבודה.
• חוק עבודת נשים – חוק עבודת נשים, תשי”ד – 1954 מסדיר תקנות עבודה ייחודיות לנשים, ביניהן, כל הנושאים הקשורים לעבודת נשים או בני זוגן עקב חופשת לידה, אימוץ, טיפולי פריון והתקופה שלאחר חופשת לידה או לאחר אימוץ. כמו כן, החוק מסדיר זכויות של נשים עובדות השוהות במקלט לנשים מוכות.
• חוק למניעת הטרדה מינית – חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח – 1998 נועד להגדיר, לטפל ולמנוע מקרים של הטרדה מינית במקום העבודה. החוק מעגן את זכותם של כל עובד או עובדת לעבוד במקום עבודה בו הם חשים בנוח ואינם נתונים לכל סוג של הטרדה מינית.
• חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998 מתייחס אל תחום התעסוקה וקובע כי אין להפלות אדם בשל מגבלותיו. בין אם הדבר נעשה בעת הקבלה לעבודה, בין אם בקביעת תנאי עבודתו ובין אם בקידומו. מקום העבודה מחויב בביצוע ההתאמות לעובד בעל המגבלה, כל עוד שהדבר אינו מטיל על כתפי המעסיק נטל המוגדר כ”בלתי סביר”.