חייגו לייעוץ ראשוני 04-6020760

זכויות נשים בהריון

חוק עבודת נשים נועד להגן על זכויות נשים עובדות, ולמנוע את חשיפתן לאפליה. בחוק זה מושם דגש נרחב על זכויות של נשים בהריון ולאחר לידה, שקשורות למקום ולתנאי עבודה במהלך הריון ולאחריו. הזכויות הללו נאכפות הן על ידי משרד התמ”ת והן על ידי בתי הדין לעבודה, שבסמכותם לפסוק מתן צו מניעה לפיטורין, ומתן פיצויים לעובדות שזכויותיהן הופרו.

פיטורין של נשים הרות

אסור לפטר נשים הרות שעובדות יותר מחצי שנה במקום העסקתן ללא אישור של משרדהתמ”ת לכך. אישור זה יסופק רק אם הוכיח המעסיק שהפיטורין אינם קשורים להריון, ונובעים מסיבות אחרות. כמו כן, במידה שהאישה ההרה לא דיווחה למעסיקה על ההיריון, והוא יוכיח כי כלל לא ידע אודותיו, לא ייחשבו הפיטורין כבלתי חוקיים. יש לציין כי אישה המועסקת במקום פחות מחצי שנה ופוטרה עקב הריונה, אינה מוגנת מתוקף חוק עבודת נשים, אך יחד עם זאת, היא עדיין יכולה לתבוע את מעסיקה בסיטואציה האמורה בגין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

שעות עבודה במהלך הריון

מהחודש ה-5 להריון אין להעסיק נשים הרות בשעות נוספות, בימי מנוחה או בשעות הלילה. עובדת רשאית לעבוד בשעות ובימים אלו רק במידה שהציגה אישור רפואי, והביעה את הסכמתה לכך בכתב. כמו כן, עבור אישה העובדת במשרה מלאה, היעדרות בת 40 ימים הקשורה להשגחה ולטיפול רפואי במהלך ההיריון, אינה נחשבת לימי מחלה ושכרה לא ייפגע. כאשר מדובר במשרה חלקית ההיעדרות אפשרית למשך 20 ימים.

עבודה עם חומרים מסוכנים

אישה הרה שעובדת עם חומרים מסוכנים או חשופה לכל סוג של קרינה, נדרשת להודיע למעסיק על הריונה עד 10 ימים לאחר גילוי מצבה. המעסיק מצידו חייב למצוא לה עבודה חלופית שאינה חושפת אות לחומרים אלו למשך כל תקופת ההיריון.

פיטורין לאחר חופשת לידה

חשוב לדעת כי עד 60 ימים לאחר חופשת הלידה אסור לפטר אישה, או לשלוח לה הודעה מקדימה אודות פיטורין. כמו כן, במשך 9 חודשים לאחר הלידה זכאית לפיצויי פיטורין אישה המתפטרת לצורכי טיפול בתינוקה.

למרות שהיריון, בעיני כולם, הוא מאורע משמח, הוא עשוי לעורר לא מעט אתגרים כאשר את עובדת שכירה, או, לחילופין, אם את/ה מעסיק/ה שאחת מהעובדות בבית העסק, החברה או הארגון נכנסה להיריון. מעבר לאירוע המשמח לכשעצמו, צצות ועולות שאלות פרקטיות, אדמיניסטרטיביות ומשפטיות שונות (למשל, עד איזה שבוע צריך להודיע בעבודה על הריון?) שעליהן החוק מנסה לענות ככל יכולתו, כשהוא מנסה להגן, מצד אחד, על העובדת ההרה, ומצד שני, גם לא לפגוע במעביד (שעתיד, תוך מספר חודשים, “לאבד” זוג ידיים עובדות בעסק שלו).

חוק הריון בעבודה

בפועל, קיימים כיום שני חוקים עיקריים המעגנים את זכויותיה של האישה העובדת בעת ניסיון להרות, בעת ההיריון ולאחר הלידה:

חוק עבודת נשים, תשי”ד – 1954 – שלא מעט סעיפים בו פורשים מטריית הגנה חזקה ומגוננים על העובדת השכירה מפני פיטורין בשל הריונה ובשל לידה, ואף הגנה הנוגעת להיעדרויות שמקורן נוגע בהריון ו / או בלידה.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ”ח – 1988 – האוסר על מעבידים להפלות בין העובדים בשל רשימת סיבות ארוכה, ביניהן – איסור על הפלייה מחמת טיפולי פוריות, הריון או הורות.

מתי לספר על הריון בעבודה?

השאלה “מתי צריך להודיע בעבודה על הריון?” מעסיקה כל עובדת שנכנסה להיריון, סביר להניח כי כבר מהרגע שבו גילתה את דבר הריונה. ראוי, אם כן, לדעת, כי זכויות של אישה הרה חלות על המעביד כבר בשלב הראשוני מאד – שלב ראיון העבודה, עוד בטרם התקבלה לעבודה. באופן עקרוני, אין החוק מחייב מפורשות את המועמדת לקבלה לעבודה לגלות את עניין הריונה למעבידה הפוטנציאלי, וזאת, כמובן, במקרה ושהעניין אינו רלוונטי לתפקיד וליכולת התפקוד שלה בו. מצד שני, אם בחרה המועמדת לגלות למעביד הפוטנציאלי את היותה, עליו מוטלת חובה שלא להפלותה בקבלה לעבודה בשל סיבה זו.

מתי צריך להודיע בעבודה על הריון?

בסעיף 10 א’ לחוק עבודת נשים מצויה ההוראה הבאה – “עובדת שהיא בחודש החמישי להריונה תודיע על כך למעסיקה, ומשעשתה כן, או משנודע על כך למעסיק בדרך אחרת, לא יעסיקנה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית מהחודש החמישי להריון ואילך, אף אם היה רשאי או הותר לעשות זאת על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי”א – 1951; הוא הדין לגבי עבודת לילה, אם העובדת הודיעה למעסיקה בכתב, כי אין היא מסכימה לעבוד עבודת לילה”. כפועל יוצא מכך, על העובדת ההרה מוטלת חובת ההודעה בדבר הריונה למעביד בעת כניסתה לחודש החמישי להריונה. ומכאן – מרגע הודעת העובדת על ההיריון (או, לחילופין, במידה ונודע למעביד עניין ההיריון בצורה אחרת), חלות על המעביד חובות שונות כגון איסור העסקה בשעות נוספות, איסור העסקה בימי המנוחה השבועית ואיסור העסקה בעבודת לילה (ללא הסכמתה לכך).

על אף הנאמר לעיל, כשהמדובר בעובדת שחשופה, מעצם טיב עבודתה, לחומרים הנחשבים למסוכנים, אין החוק מתיר לה להמתין לחודש החמישי להריונה, אלא מחייב אותה בהודעה למעביד תוך פרק הזמן של עד לעשרה ימים ממועד גילוי הריונה. להודעה זו, עליה לצרף את האישור הרפואי המאשר את דבר הריונה.

שמירת הריון – זכויות בעבודה

בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה – 1995 מוגדרת “שמירת הריון” כמצב שבו נאלצת האישה ההרה העובדת להיעדר מעבודתה עקב אחת מהסיבות הבאות:

“(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.”

העובדת ההרה הנמצאת בשמירת הריון אינה נחשבת לזכאית לתשלום שכר עבודתה ממעבידה בשל תקופת שמירת ההיריון, אולם, תחתיו, היא זכאית לקבלת אחד מהתשלומים הבאים – גמלת שמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי (כמעוגן בסעיף 59 בחוק הביטוח הלאומי), או לתשלום דמי מחלה מהמעביד (וזאת כאשר עומד לרשותה היקף צבור של ימי מחלה).

על אף זאת, במטרה שלא לפגוע בזכויותיה של העובדת שמקורן בוותק בעת היותה בשמירת הריון, סעיף 7 בחוק עבודת נשים אומר כי היעדרותן של עובדות בשל שמירת הריון אינה פוגעת בזכויותיהן תלויות-הוותק של העובדות. במסגרת זכויות אלה – פיצויי פיטורין, תשלום דמי הבראה, דמי ההודעה המוקדמת, החופשה השנתית, תשלום חלקי של הפרשות לקופות הגמל (בהשתתפות העובדת) וכן הלאה.

דילוג לתוכן