במדינת ישראל, כל מי שעבד באופן רציף לפחות שנה אחת, ולאחר מכן פוטר או התפטר בנסיבות מסוימות, זכאי לקבל פיצויי פיטורין. בתוך כך, הפסקה לתקופה שאינה עולה על 6 חודשים אינה פוגמת בהגדרתה של שנה רציפה. פיצויי הפיטורין יהיו בגובה של משכורת חודשית אחת עבור כל שנת עבודה (בהבדל בין עובד חודשי לשעתי ויומי), והם אינם כוללים לצורך החישוב שעות נוספות, דמי הבראה או תשלומי נסיעות.
מלבד עבודה של לפחות שנה רציפה במקום עבודה אחד, זכאים עובדים לקבל דמי פיטורין גם במצבים שונים אחרים, כגון: (רשימה חלקית)
במצבים בהם מעסיק פשט את הרגל או נפטר, זכאים העובדים לקבל פיצויי פיטורין. במידה שעובד נפטר, מעסיקו מחויב לשלם פיצויי פיטורין לקרוביו כמפורט בחוק, ואופן התשלום ייקבע בהתאם לפסיקת בית דין לעבודה.
החוק קובע, כי כאשר המעסיק מחליט לפטר עובד, עליו להודיע לו על כך בכתב. סוג הודעה מוקדמת זו מכונה הודעת פיטורין. הזמן שבין מתן ההודעה המוקדמת לכניסת הפיטורין לתוקפם בפועל הוא עד לחודש ימים, אלא אם מצוין אחרת בהסכם ההעסקה של העובד. משך פרק זמן זה תלוי ומשתנה על פי שני רכיבים עיקריים – אופן העסקתו של העובד (שכר חודשי, יומי או שעתי) והוותק במקום עבודתו. זמן מתן ההודעה המוקדמת אינו מחושב בספירת ימי עבודה, אלא בספירת הימים ה”רגילים”.
על פי פסיקותיהם של בתי הדין לעבודה, עובד אינו יכול להיות מפוטר טרם ניתנה לו ההזדמנות ההוגנת והנאותה לשטוח את טענותיו נגד הכוונה לפטר אותו. כדי ששימוע ייחשב כהוגן ועל פי הדין, קיימות מספר דרישות שעליהן להתקיים, ביניהן, מתן הזימון לשימוע בכתב, וזאת, פרק זמן סביר לפני קיום הליך השימוע (כחמישה ימים עד שבוע לפני קיום השימוע), על מנת לאפשר לעובד לעיין בכל המסמכים והנימוקים המלאים שעליהם מסתמך המעסיק, כולל עובדות ואירועים ספציפיים המצוינים במכתב ההזמנה לשימוע, או, לחילופין, אמורים להיות מסופקים לעובד על פי בקשתו.
לאחר עריכת השימוע, במידה והוחלט על פיטורין, תימסר החלטה זו לעובד. חובתו של המעסיק היא למסור לעובד המפוטר את החלטת הפיטורין כשהיא מנומקת בכתב, ומתייחסת לעיקרי הטענות שהועלו על ידי העובד במסגרת השימוע.
על פי הוראות החוק, מעסיק מחויב בהעברת פיצויי פיטורין תוך פרק זמן של עד ל-15 ימים מסיום יחסי עובד -מעביד שהיו בין שני הצדדים. בפועל, נוכל לומר לכם, כי על אף החוק, בפועל, פיצויי הפיטורין, לרוב, משולמים, בממוצע בין 45 יום ל-60 יום ממועד סיום יחסי העבודה, בעיקר, בשל נסיבות שאינן קשורות ישירות למעסיק (למשל, התנהלות איטית של חברת הביטוח שמנהלת את קרן ביטח הפנסיה של העובד המפוטר).
עובד רשאי למשוך את כספי פיצויי הפיטורין שלו תוך קבלת פטור ממס ההכנסה עד לסכום מסוים (השנה, למשל, סכום זה, עומד על 12,420 ₪). מבחינה חוקית, החוק הישראלי אינו מונע מהמעסיק להשיב לעבודה סדירה עובד לאחר פיטורין או התפטרות בדין מפוטר. אולם, במקרים בהם החזרת העובד לעבודתו מתבצעת תוך פרק זמן שהוא פחות מ-6 חודשים ממועד הפיטורין, רשויות המס עלולות לבטל את הפטור ממס ההכנסה שניתן עבור חלק מהפיצויים שנמשכו. במקרים בהם העובד שב לעבודתו אצל אותו המעסיק לאחר פרק זמן זה, הוא שב לשם כעובד “חדש”, ומשכך, וותק העבודה שלו מתאפס ומתחיל להיספר מחדש.
בעת חישוב פיצויי פיטורין, יילקחו בחשבון רכיבי השכר הבאים – שכר היסוד ותוספות שונות, כגון תוספת ותק, יוקר מחיה, משפחה ותוספות מחלקתית ומקצועית. במקרים בהם שכר העובד מורכב משכר בסיס + עמלות, יחושב השכר לצורך פיצויי הפיטורין על פי שכר הבסיס האחרון + ממוצע של העמלות הנוגע ל-12 החודשים אשר קדמו לפיטורין.
מהותו של המסמך הכתוב נקבעת על פי תוכנו ולא על פי כינוי. מכתב פיטורין מציין כי העובד מפוטר ביוזמתו של המעסיק, ואילו מכתב הפסקת העבודה מציין שכי העובד סיים את עבודתו במקום מסוים, אולם אינו מציין ביוזמתו של מי הגיע סיום העבודה. מכתב מסוג זה עשוי להתפרש גם כמכתב המאשר את התפטרותו של העובד ביוזמתו, ולכן, בעת שמכתב כזה דרוש לצורך קבלת דמי האבטלה ולזכאות העובד לפיצויי פיטורין, יש להיות ספציפיים ביותר ולדרוש כי המסמך יכלול, מפורשות, הצהרה כי הפסקת יחסי העבודה הגיעה ביוזמתו של המעסיק.
Русский
English
العربية